#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו התחלת זמן תפילה 1) לכתחילה 2) בדיעבד/בשעת הדחק?	"1) עם הנץ [ולפי ר&quot;ת בתוס&#x27; יומא (ל&quot;ז ע&quot;ב) מעט אחר הנץ], ולפי הפר&quot;ח מותר לכתחילה אחר שהאיר פני המזרח [כדאשכחן בתמיד של שחרית] ורק הוותיקין היו מתפללין סמוך להנץ 2) לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) ורבינו ירוחם ופר&quot;ח משעת עמוד השחר [ורק לכתחילה בעי האיר כל פני המזרח כדי שלא יטעו], אבל המחבר משמע דדוקא משהאיר כל הפני המזרח [ואפי&#x27; אם נראה הכוכבים (ירושלמי, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], וכן נקט הגר&quot;א דעד שהאיר כל פני המזרח הוי לילה לכל דבר {ואינו ברור אם מודים להדדי על הזמן אלא נחלקו על שם הזמן או דלמא נחלקו על הזמן, ומבואר מהביה&quot;ל דס&quot;ל דנחלקו על הזמן וצ&quot;ע (עי&#x27; פסק&quot;ת הע&#x27; 71)}, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) חושש לכתחילה להגר&quot;א בכל מצות (דכן סבר הרשב&quot;א), אבל לענין תפילה בשעת הדחק בדיעבד יש לצרף גם שיטת הפמ&quot;ג [דס&quot;ל דבשעת הדחק מותר מעמוד השחר, ושלא בשעת הדחק אינו מותר אלא משהאיר פני כל המזרח] וא&quot;צ לחזור ולהתפלל משום חשש ברכה לבטלה. {ויש להדגיש דלפי הגר&quot;א ודעימיה אם רוצה לחשוב סוף זמן ק&quot;ש להמג&quot;א צריך להוסיף איזה דקות משום האיר כל פני המזרח}"	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא מעלה למי שהתפלל אחר הנץ ממי שהתפלל לפני הנץ?	מהטור והרא&quot;ש משמע דאין נפק&quot;מ ביניהם, אבל הרמב&quot;ם כתב דאין להתפלל לפני הנץ אלא בשעת הדחק (ב&quot;י)	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מקפידים רוב העולם להתפלל בהנץ?	כתב ספר ברכת אברהם (בסוף השו&quot;ע בקובץ מפרשים מכת&quot;י) דכיון דאינם יכולים לכוון אלא לאחר זמן הוי כשעה המבטלת כוונתו ופטור ואע&quot;פ שבסוף נמי אין מכוונים, מ&quot;מ הוי כאונס בדבר, והביא משל למלך שהיה רעב והגיע לכפר שאין להם אלא פת נקודים שהמתין ולא אכל אבל בסוף לא הגיע לו פת חשוב.	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, תפילה בציבור קודם הנץ או ביחידות אחר הנץ?	"כתב המנח&quot;י (ח&quot;ט סי&#x27; ט&#x27; - י&#x27;) דיותר טוב להתפלל בציבור קודם הנץ{ולכאורה דבר זה פשוט לפי הטור ופר&quot;ח דס&quot;ל דקודם הנץ שוה לאחר הנץ אלא לפי הש&quot;ע אינו מוכח}, ודוקא אם מתפללים אחר משיכיר {ועי&#x27; באג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד ס&quot;ס ו&#x27;, ואינו ברור כוונתו, אמנם מצאתי בספר רשומי אהרן (מהרב פעלדער זצ&quot;ל מפילידעלפיא) שכתב בשם ר&#x27; משה זצ&quot;ל ממש כהמנח&quot;י}, ונראה להגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דעדיף להתפלל בציבור עם הנץ ולצאת מיד אח&quot;כ ויפסיד קרה&quot;ת [וגם תפילת מוסף ציבור בר&quot;ח] מלהתפלל קודם הנץ וישמע קרה&quot;ת ויתפלל מוסף בציבור."	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הזמן המוקדם 1) לק&quot;ש 2) לתפילין?	"1) כבר כתבנו לעיל (סי&#x27; נ&quot;ח) דהעיקר זמן הוא משיכיר, וכדי לסמוך גאולה לתפילה יקרא סמוך להנץ. ובשעת הדחק יכול לקרות מעלות השחר [או משהאיר פני המזרח] ושלא בשעת הדחק אינו מותר אלא דרך אקראי [פעם אחת לחודש] (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, ומ&quot;ב לעיל סי&#x27; נ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ט) 2) אין לברך קודם משיכיר (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27; וס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)"	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סוף זמן תפילה?	"לרבנן עד חצות, ולר&#x27; יהודה עד שליש היום , וקיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דלכתחילה צריך להתפלל עד ד&#x27; שעות [שעות זמניות (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)]"	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סגי להתחיל משעה רביעית?	"צריך לגמור בתוך שליש היום (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סי&#x27; ק&quot;י סעי&#x27; ה&#x27;) הוכיח מתוס&#x27; ברכות (ז&#x27; ע&quot;א) בתירוץ שני דסגי להתחיל מסוף הרביעית דזהו העת רצון [אבל להלכה קיי&quot;ל כהמג&quot;א ומ&quot;ב, וביאר רא&quot;י סורשר שליט&quot;א דלגבי עת זעם ועת רצון סגי בהתחלה אבל לגבי זמן קיום המצוה צריך לגמור המצוה בתוך זמנו]"	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם לא התפלל בתוך ד&#x27; שעות 1) בשוגג 2) במזיד?"	"1) יכול להתפלל אח&quot;כ, ולפי המסקנת הב&quot;י משום דבדיעבד ר&#x27; יהודה מודה דיכול לסמוך על הרבנן דסברי שיכול להתפלל עד חצות, ולפי הגר&quot;א יכול להתפלל אח&quot;כ בתורת תשלומין 2) תלוי בב&#x27; מהלכים הנ&quot;ל, דלפי הב&quot;י מותר להתפלל אבל לפי הגר&quot;א דהוי תשלומין אין תשלומין למזיד. והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) דיתפלל בתורת נדבה [ובשבת דא&quot;א בנדבה יתפלל בלא תנאי נדבה דהעיקר הוא כהב&quot;י]"	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) לכתחילה אם לא התפלל שחרית ועכשיו עומד בתוך חצי שעה אחר חצות 2) בדיעבד אם התפלל אז שחרית?	"1) הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) סבר דעדיין מותר להתפלל שחרית, אבל פשטות הרמ&quot;א אינו משמע כן, וכן נקטו רוב הפוסקים דאחר חצות הגיע זמן מנחה אלא שאינו יכול להתפלל מנחה דדילמא אתי למיטעי, אלא ימתין עד חצי שעה אחר חצות ויתפלל מנחה ואח&quot;כ שחרית בתשלומין. אמנם, רע&quot;א הביא עצה מהצל&quot;ח להתפלל מיד ויתנה דאם הוא זמן שחרית יהיה לשחרית, ואם לאו יהיה למנחה, ואחר חצי שעה יתפלל עוד הפעם בתנאי שחרית או מנחה {אכן, יש לעורר על עצה זו דלפי המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) ליכא ממ&quot;נ דס&quot;ל דהוא ודאי זמן מנחה ואפ&quot;ה אמרו דאינו יוצא תפילת מנחה אפי&#x27; בדיעבד דילמא אתי למיטעי [משא&quot;כ בין עלות להאיר פני המזרח ס&quot;ל דיוצא בדיעבד דאין הטעות מצוי כ&quot;כ], ודחה הר&quot;י באק דהמג&quot;א מודה דע&quot;י התנאי יוצא, ועוד הקשה הר&quot;י באק ליחוש דלמא הזמן נשתנה באמצע שו&quot;ע שלו, אבל לזה י&quot;ל דאין ספק שישנה באמצע החצי שעה אלא או בתחילה או בסוף}. 2) לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) אינו יוצא אפי&#x27; בדיעבד, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) פסק דא&quot;צ להתפלל שנית"	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין נוהגין להתפלל בפרישת כפים?	כתב רע&quot;א דעכשיו נהגו שהאומות עושים כן	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תפילה דאורייתא או דרבנן?	"הרמב&quot;ם סבר דתפילה דאורייתא [ומודה דהנוסח והזמנים מדרבנן], והרמב&quot;ן סבר דהוא מדרבנן, אבל חידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27; - ו&#x27;) דאפי&#x27; להרמב&quot;ן הוא מדאורייתא אלא דס&quot;ל דאינו ממנין המצות, וכמו מקח וממכר בשבת. והגר&quot;ח הלוי סבר דאפי&#x27; להרמב&quot;ן דהוא מדרבנן היינו החיוב להתפלל אבל קיומה אם התפלל הוא מדאורייתא. ועוד כתב החינוך (מצוה תל&quot;ג) דהרמב&quot;ן מודה דבעת צרה תפילה הוא מדאורייתא [וי&quot;א דבזמן הזה בגלות הוא בגדר עת צרה] (עי&#x27; פסק&quot;ת אות א&#x27;)"	סימן פט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי 1) שמשכים לפתחו להקביל פניו 2) שמשכים לפתחו לעסקיו 3) פגע בחבירו בשוק?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-7399cd22363818fdfd5322cd682d18ab2ca5295a.jpg"">"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור כשהולך לעסקיו, הרי אסור לעסוק בצרכיו קודם שחרית?	"כגון שהוא ראייה בעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) א&quot;נ הוא דבר מצוה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ח)"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה זמן אסור להשכים לפתחו חבירו?	"מתחילת זמן תפילה [עלות השחר או האיר פני מזרח] (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה בכלל משכים לפתחו חבירו?	"אפי&#x27; אם הולך למקומו בביהכ&quot;נ, ואפי&#x27; לרבו או לאביו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27; וס&quot;ק י&#x27;)"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בגברא אלמא?	"יש להקל בנתינת יד בלא שלום, ואם פגע בו יש להקל בשלום [אפי&#x27; אם לא אמר ברכות ודלא כהראב&quot;ד] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) שלום בלע&quot;ז 2) הרחום ירחמך, דינו כשלום?	"1) יש לעיין 2) אינו כשלום ומותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {וקצת צ&quot;ע מ&quot;ש מבית המרחץ דכתב המ&quot;ב (סי&#x27; פ&quot;ה ס&quot;ק י&#x27; וס&quot;ק י&quot;א) מבואר דשלום בלשון לע&quot;ז מותר והרחום ירחמך אסור, ותי&#x27; הר&quot;י באק דהכא האיסור הוא ליתן שם השם על האדם משא&quot;כ לעיל האיסור הוא האזכרה לבד}"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) להשיב שלום לחבירו 2) לשאול בשלום חבירו אם כבר התפלל אבל חבירו עדיין לא התפלל?	1) מותר 2) מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם משכים לפתחו לעסקיו, ואגב זה נותן לו ג&quot;כ שלום?	"הפמ&quot;ג מקיל דהוי כפגע בו, אבל הב&quot;ח והגר&quot;א סברי דהוי כמשכים לפתחו לעסקיו (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפי&#x27;)"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר שלום ע&quot;י טלפון קודם שחרית?	"ריש&quot;א סבר דהוי כמשכים לפתחו (מ&quot;ב דרשו), אבל האז נדברו מקיל (פסק&quot;ת הע&#x27; 137)"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר מזל טוב קודם שחרית?	"אינו שאילת שלום ומותר (שבט הלוי ח&quot;י סי&#x27; ט&quot;ו אות א&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ניחום אבלים מותר קודם שחרית?	"כן דהוא דבר מצוה ואינו אומר שלום {מפני ב&#x27; טעמים} (אשי ישראל פי&quot;ג הע&#x27; ל&quot;ב)"	סימן פט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור לאיסור עשיית חפציו קודם שחרית?	דכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו (ברכות י&quot;ד ע&quot;א)	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה זמן אסור לעסוק בעסקיו קודם שחרית?	"דברים שרגילין לעשות בהשכמה אסור בתוך חצי שעה לעלות השחר אלא אם אומר ברכות תתילה, אבל דברים שאין רגילין לעשות בהשכמה מותר לפני עלות השחר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), וממ&quot;ב כאן (ס&quot;ק י&quot;ז) משמע דלעולם צריך לומר ברכות תחילה. והיכא דהתחיל בהיתר מותר להמשיך אפי&#x27; אחר עלות השחר אם ישאר לו שהות אחר שיגמור לקרות ק&quot;ש ולהתפלל (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ע&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ג)."	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לומר ברכות אחר עלות השחר?	"הדרכ&quot;מ רוצה להקל ע&quot;פ האורחות חיים לעיל בענין כריעה, אבל למעשה ברמ&quot;א כתב טוב להחמיר כהתרוה&quot;ד (שהובא בב&quot;י) דמחמיר (ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק נ&quot;ג)"	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחפצי שמים?	"מותר, ומש&quot;ה מותר ליקח צרכי שבת קודם שחרית (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) [ודוקא אם לא ימצאם אח&quot;כ, ויאמר ק&quot;ש תחילה (מ&quot;ב סי&#x27; ר&quot;נ ס&quot;ק א&#x27;)], וה&quot;ה לקנות חפצים בעבור הוריו דהוי כיבוד אב ואם (שו&quot;ת אור לציון ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ה סעי&#x27; כ&#x27;) {ונראה דדוקא אם נהנין מגוף הדבר (עי&#x27; גר&quot;א יו&quot;ד ס&quot;ס ר&quot;מ)} וכן קניית מזון לצורך קטנים היוצאים ללימודם (תפילה כהלכתה פ&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ח, מ&quot;ב דרשו), וכן לאסוף צדקה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב)."	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו שיעבוד לאחרים?	גם כן מותר כמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דמותר לעבדים לשרתו, וממדת חסידות שיאמרו ברכות וק&quot;ש תחילה {ולכאורה לפי&quot;ז מותר ל-caterer לסדר סעודת ברית מילה קודם שחרית}	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להזמין נהג שידוע שאינו מתפלל?	"כיון דאינן עומדים להתפלל אין בזה משום לפני עור (שש&quot;כ ח&quot;ג פס&quot;ו הע&#x27; מ&quot;ג, מ&quot;ב דרשו)"	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות פעולות קטנות קודם שחרית?	"כן, וכגון הכנסת כביסה למכונה או להוריד הפח אשפה לדרך (רשז&quot;א בתפילה כהלכתה פ&quot;ו הע&#x27; ל&quot;ו, מ&quot;ב דרשו), וכן מותר לסדר מצעיו, וכן מותר להתיר נדרים (פסק&quot;ת הע&#x27; 181) [והא&quot;א מבוטשאטש מצדד דתלוי במלאכת חוה&quot;מ]"	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעסוק בפעילות גופנית לחלץ עצמותיו קודם שחרית?	"מותר למי שזקוק לכך דהוי לצורך רפואה [וצריך לומר ק&quot;ש תחילה] (שו&quot;ת רבבות אפרים ח&quot;ה סי&#x27; לט, הגרח&quot;פ שיינבארג (תפילה כהלכתה פ&quot;ו אות כ&quot;ג)) {אבל מה שכתב בשם הגרח&quot;פ דדוקא אם א&quot;א אח&quot;כ לכאורה צ&quot;ע דבאכילה לרפואה כתב הביה&quot;ל דמותר קודם תפילה אפי&#x27; אם אפשר אחר תפילה, וצ&quot;ל דאכילה לרפואה הוי קל יותר מפעילות גופנית}"	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך בדרך קודם שחרית?	"מבואר מב&quot;י דאם אפשר להתפלל תחילה ואח&quot;כ ילך לדרך לא ילך לדרך תחילה אע&quot;פ שימצא שם מנין בזמנו דהעצם הליכה הוי כעוסק בצרכיו, אבל אם השיירא אינו ממתנת לו יכול לילך תחילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {ומשמע דאם הוא הולך לדבר מצוה כגון לברית מילה וכדומה מותר לילך ולהתפלל שם} "	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לדרך קודם מנחה ומעריב?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) כתב דאסור [אמנם, כתב השבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; י&quot;ח) דטעמא משום ישוב הדעת ואם יודע שאח&quot;כ יכול להתפלל בישוב הדעת מותר, ורשז&quot;א (שיח הלכה אות י&quot;ז) סבר דאסור דוקא אם רוצה להתפלל עכשיו (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לאכול ולשתות קודם שחרית?	"איתא בגמ&#x27; ברכות (י&#x27; ע&quot;ב) דכתיב ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך, ועוד כתיב לא תאכלו על הדם"	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי אכילה 1) בבריא 2) באדם חלש לרעב 3) לצורך רפואה?	"1) אפי&#x27; טעימה אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) 2) מותר לסמוך על הרמב&quot;ם לאכול כדי שיכוין בתפילתו [ויאמר ק&quot;ש תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)] אבל אינו מחויב לאכול [כשלא תזיק לבריאותו כשלא יאכל תיקף (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ה)] כיון דאין מכוונים כ&quot;כ בזמן הזה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), ומ&quot;מ עדיף להתפלל ביחידות בלא אכילה ואח&quot;כ ילך לביהכ&quot;נ לשמוע קדיש וברכו (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) חולק עליו וסובר דמה שאדם חלש אוכל הוי כרפואה ומותר לכתחילה קודם תפילה] 3) כיון דהוי לרפואה [או לחזק מזגו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ד)] מותר לגמרי ואפי&#x27; אם יכול לאוכלה אחר תפילה, ובלבד שיאמר ק&quot;ש תחילה (מהר&quot;י אבוהב (ב&quot;י), מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה ולא וד&quot;ה וכן)"	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתיית 1) מים 2) טיי&quot;א וקאפ&quot;ע 3) שאר משקים?	"1) לפי הכל בו אסור כיון דממלא נפשו בו, ולפי האבי עזרי מותר [דלא שייך בו גאוה, והוסיף המהר&quot;י אבוהב דזהו פשט באל תקרי גויך אלא גאיך דבא לאפוקי מים, וע&quot;ע בפרישה דפי&#x27; דבא לאפוקי לשון שפלות בעלמא], והטור ושו&quot;ע פסקו להקל כהאבי עזרי (וכן בביה&quot;ל ד&quot;ה הצמא) 2) המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) מקיל כדי שיוכל לכוין {וכפשוטו דדינו כמים, והא דכתב כדי לכוין אולי משום הכל בו או הזוהר, וצ&quot;ע}, ובלבד שיהיה באופן דליכא גאוה [והמ&quot;ב מחמיר בצוקער, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) מקיל בצוקער ומחמיר בחלב, והדעת תורה מקיל גם בחלב], וגם לא יהיה באסיפת חברים {ולא מצינו שצריך לומר ק&quot;ש תחילה} 3) כל שהוא דרך גאוה אסור כמו שכר, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) מקיל בסעלצי&quot;ן ולימינא&quot;ד."	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך ידעו חז&quot;ל למעט מים מדרשה אל תקרי גויך אלא גיאך?	"הב&quot;י תי&#x27; כיון דהאיסור אינו אלא מדרבנן לא נראה להם לגזור אלא מידי דהוי דרך גאוה, והב&quot;ח תי&#x27; דא&quot;כ הל&quot;ל רק ואותי השלכת אחריך ולא לכתוב מאחרי גויך דהוי משמע כל חפציו אפי&#x27; שתיית מים."	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	"האבי עזרי ורבינו טוביה (הובא בב&quot;י) סברי דאסור לשתות לפני קידוש, אבל קיי&quot;ל כהרא&quot;ש והטור דאינו חל חיוב קידוש עד אחר שהתפלל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [אכן בחולה שהותר לו לאכול קודם תפילה צריך לקדש קודם לכן (ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; רפ&quot;ט סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה חובת), ועי&#x27; מש&quot;כ שם דזהו דוקא כשהוא אוכל מזונות]"	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשקורא ק&quot;ש תחילה, האם ראוי לכוין לצאת בו?	{נראה דאם קורא משום שהוא אוכל יותר מכביצה יש לו לכוין לצאת דהרי אסור לאכול קודם שקיים מצותו, אבל אם הוא עוסק בחפציו או שותה משקים חשובים דאז קורא רק לקבל עול מלכות שמים אין לכוין לצאת בו}	סימן פט סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1) מאימתי יכול להתחיל לאכול קודם שחרית, 2) ומתי צריך להפסיק 3) ומה הדין בדיעבד אם התחיל באיסור?	"1) אם אוכל פת או פת הבאה בכיסנין יותר מכביצה (רע&quot;א) או שותה [דבר המשכר (מ&quot;ב סי&#x27; רל&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)] יותר מכביצה צריך להתחיל לפני חצי שעה לפני עלות, ואם אוכל ושותה פחות מזה מותר להתחיל עד עלות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) [ומותר לאכול הרבה פירות ותבשיל מזונות וכדאשכחן לקמן סי&#x27; רל&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד, משא&quot;כ לגבי אכילה קודם מוסף זה תלוי במה שיכול לאכול חוץ לסוכה (מ&quot;ב דרשו)] {ואם ממנה שומר אם יש לו מנין קבוע יכול לאכול אפי&#x27; יותר מכביצה קודם עלות השחר} 2) לפי הרא&quot;ש צריך להפסיק בעלות, ולפי הרשב&quot;א יכול להמשיך אפי&#x27; לאחר עלות [והאיסור ואותי השלכת וגו&#x27; קאי רק כשהתחיל לאחר עלות] ומ&quot;מ צריך לקרות ק&quot;ש ויכוין לצאת בו וגם להניח תפילין (ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א) {וצ&quot;ע דבשלמא ק&quot;ש יוצא מעלות השחר אבל תפילין אין זמנה עד משיכיר}, וקיי&quot;ל כהרא&quot;ש דצריך להפסיק (שו&quot;ע, ומ&quot;ב לעיל סי&#x27; ע&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ג) [והרשב&quot;א מודה דבשתייה לחוד צריך להפסיק דאין קבע לשתיה (מחה&quot;ש) {ויש מח&#x27; הפוסקים בשאר מאכלים, ותלוי במה שיכול לאכול בשלש סעודות אחר שקיעה}] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ו) סבר דכמו דכתבנו לעיל בסי&#x27; ע&#x27; סעי&#x27; ה&#x27; דאם התחיל מלאכתו בהיתר יכול להמשיך אחר עלות ואם התחיל באיסור צריך להפסיק, ה&quot;ה באכילה. 3) תלוי בב&#x27; תירוצים בביה&quot;ל (ד&quot;ה צריך) אם צריך להפסיק תיקף או בעלות"	סימן פט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרא&quot;ש דצריך להפסיק, מ&quot;ש ממנחה דא&quot;צ להפסיק כשהתחיל בהיתר?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דבשחרית צריך להפסיק משום אל תאכלו על הדם [ומסתפק המג&quot;א אם מותר להתחיל סעודה באמצע הלילה אם יודע שתמשיך עד עלות, דאפשר דמותר דיש היכר בעלות השחר (לבושי שרד)]"	סימן פט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעריב אם התחיל בתוך חצי שעה לצאה&quot;כ?	כתב הפמ&quot;ג דצריך להפסיק תיקף, ואפשר בשחרית א&quot;צ להפסיק מיד דהעיקר זמן ק&quot;ש אינו בעלות אלא במשיכיר א&quot;נ אה&quot;נ צריך להפסיק מיד בשחרית נמי (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך)	סימן פט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ע&quot;פ קבלה, מה הדין אם קם בחצות הלילה?	אין לטעום כלום קודם שהתפלל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד), אמנם כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) דזהו דוקא אם ישן, וגם אפשר דשתייה שרי, והמחה&quot;ש הביא שהרח&quot;ו עצמו אכל ושתה לחזק גופו דאין האיסור אלא למלאות תאותו, והחיי&quot;א נמי מקיל למי שלבו חלש ועי&quot;ז יתבטל מלימודו {ונראה דמש&quot;ה מותר נמי לקום ולאכול לפני התענית}, אולם אם אינו מוכרח נכון לכתחילה ליזהר בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)	סימן פט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לישון תוך חצי שעה לעלות?	אם כבר ישן בלילה יש מקילין (בשם החזו&quot;א), אבל אם היה ער כל הלילה יש להקפיד שיהיה שעון המעורר דיעורר לו (פסק&quot;ת אות כ&quot;ב)	סימן פט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר ללמוד קודם שחרית?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר על סי' ק""ו ♦ <br><img src=""paste-94e387ea3b3c6fde44f7991d3dfbd8542dbe7376.jpg"">"	סימן פט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי מותר 1) להסתפר וליכנס למרחץ 2) לעשות דין, ליכנס לבורסקי, לאכול 3) לעשות שאר דברים?	"1) לפני עלות 2) חצי שעה לפני עלות [ואם רוצה להתחיל בתוך חצי שעה לעלות מהני למנות שומר, וזהו העצה לאכול לפני התענית (הר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)] {ועי&#x27; בביה&quot;ל לעיל ס&quot;ס ע&#x27; דמקיל בבורסקי עד עלות השחר} 3) אם דרכו לעשותו בשחר צריך להיות חצי שעה לפני עלות [ובתוך חצי שעה מותר אם אומר ברכות], ואם אין דרכו לעשותו לפני עלות מותר מיד סמוך לעלות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו וס&quot;ק ל&quot;ז) {ולולי דמסתפינא אמינא דדברים המוזכרים בסעי&#x27; ו&#x27; וז&#x27; אסורים משום שמא ימשוך [ושייך בין משום ק&quot;ש בין משום תפילה], אבל משום עשיית צרכיו אינם אסורים או משום חפצי שמים או משום צרכי הגוף אינם בכלל עשיית צרכיו, וממילא במרחץ מותר אם ממנה שומר או יש לו מנין קבוע אפי&#x27; אחר עלות [ועוד נפק&quot;מ יהיה במי שרוצה להסתפר בל&quot;ג בעומר קודם שחרית] (ושו&quot;ר סמך לדברי משו&quot;ת אז נדברו ח&quot;ו סי&#x27; מ&quot;ג)}"	סימן פט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההולך בדרך קודם הנץ, מתי יקרא ק&quot;ש ויתפלל?	"אם הוא אחר משיכיר פשוט דיקרא ק&quot;ש ויתפלל בביתו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;), אבל אם הוא קודם משיכיר לפי הבה&quot;ג סמיכת גאולה לתפילה עדיף וימתין עד זמן ק&quot;ש ואז יקרא ק&quot;ש ויתפלל בדרך [וכשיגיע לביתו יתפלל עוד הפעם (גמ&#x27; ברכות ל&#x27; ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז)], אבל הר&quot;ח פסק דתפילה מעומד עדיף ויתפלל בביתו וכשיגיע זמן ק&quot;ש יקרא ק&quot;ש בדרך, וכן פסק הרא&quot;ש והשו&quot;ע. אכן, כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דמנהג העולם לסמוך גאולה לתפילה בדרך וכשיטת הבה&quot;ג, ועוד הסביר המג&quot;א כיון דבזמן הזה אין מכוונין כ&quot;כ לכן מוטב לסמוך גאולה לתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) [ואפ&quot;ה אין נוהגין לחזור ולתפלל כשחוזר לביתם, וביאר המחה&quot;ש דבזמן הזה אין מתפללין בנדבה דהלואי שיתכוין בשלש תפילות קבועות]"	סימן פט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק כיצד הולך בדרך?	נחשב הולך בדרך בין כשהולך ברגליו בין כשהולך בעגלה ובספינה [שבכל אופן נחשב שאינו יכול לכוין לתפילה] (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)	סימן פט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הולך למקום גדודי חיה?	"אז לא יכול לכוין שם אפי&#x27; לק&quot;ש ולפיכך גם יקרא ק&quot;ש בביתו [אם הוא אחר עלות השחר] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)"	סימן פט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו זמן מועט עד שיוצא השיירא, וכבר הגיע משיכיר?	הביה&quot;ל (ד&quot;ה בשעת) מסתפק אם יקרא ק&quot;ש שהוא דאורייתא או יתפלל שמ&quot;ע מעומד, ומסיק דמאחר שנוהגין לעולם לסמוך גאולה לתפילה בודאי יקרא ק&quot;ש בלא הברכות ויקרא עוד הפעם עם הברכות ויתפלל בדרך.	סימן פט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הוא בדרך וחושש שיעבור זמן ק&quot;ש, מה יעשה?	יקרא ק&quot;ש מיד בלא הברכות ואח&quot;כ יקרא עוד הפעם עם הברכות ויתפלל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)	סימן פט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להתפלל מעריב בדרך?	רק אם חושש שלא יכול לכוין כשיגיע למלון (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)	סימן פט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשדורשים בבקר לפני הנץ?	בזמן חז&quot;ל היו דורשים לפני הנץ והדורש היה מתפלל מיושב אבל זהו דוקא בזמנם דכל מעשיהם לשם שמים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז)	סימן פט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לומר פסד&quot;ז קודם עלות השחר?	"השע&quot;ת (סי&#x27; תרס&quot;ד) והכה&quot;ח (ס&quot;ק ו&#x27;) סברי לא, והתהלה לדוד (סי&#x27; נ&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) ודעת תורה למהרש&quot;ם (סי&#x27; תרס&quot;ד ס&quot;א) ובשו&quot;ת תשובה מאהבה (ח&quot;ב סי&#x27; רכ&quot;א לסי&#x27; נ&quot;א) סברי כן (מ&quot;ב דרשו)"	סימן פט סעיף ח		
